האחים קפלן בע"מ נ' סונול ישראל בע"מ

החלטה

הענין שבפני – בקשת הנתבעת למתן רשות להתגונן, ולחילופין בקשה למחיקת הכותרת בסדר דין מקוצר.

בתמצית, הבקשה מטעם הנתבעת, חולקת על הפרשנות של התובעת, בכל הנוגע להסכם השכירות שבין הצדדים (על שני חלקיו, בין דמי השכירות הקבועים, ובין דמי השכירות המשתנים), וחולקת על סכום החבות על פי אותו הסכם.

מוסיפה הנתבעת, ומציינת כי לאור העובדה שלא ניתן להסיק את כלל החיוב החוזי מתוך המערכת ההסכמית שבין הצדדים, אלא הדבר כרוך וחייב להיות כרוך, בבירור עובדתי מקיף, לדעתה, באופן אשר שולל מן התובענה, את כשירותה להתברר בסדר דין מקוצר.

לאור הפירוט הנדרש, ובשים לב לכך כי בנוסף לטענות הנוגעות לבקשה למתן רשות להתגונן, הועלתה טענה משפטית המצדיקה (ואף מחייבת) מתן תשובה, ניתנה ביום 27.1.2012 החלטתי, לפיה על התובעת להשיב לבקשה בתוך 30 ימים מאותו מועד.

ההחלטה הומצאה לב"כ התובעת, בהתאם לאופן ההמצאה המאושר על ידו, ואולם למרות חלוף התקופה למתן התגובה, לא נמסרה עד כה תשובת התובעת, ולפיכך נבחנת הבקשה, על בסיסה בלבד.

בכל הנוגע לטענה השניה, סבורני כי דינה של הטענה כי אין התובענה מתאימה להתברר בסדר דין מקוצר, להידחות. התובענה, על כל בסיסיה, עומדת בתנאים המפורטים בתקנה 202 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד 1984, ואומנם כרוכה היא בעריכת תחשיב שאינו פשוט מאוד, אולם מדובר בתחשיב אריתמטי אשר ניתן לבצעו ללא צורך בשומה, הערכה או היזקקות לחוו"ד מומחה (ראה לענין זה, א. גורן, "סודיות בסדר דין אזרחי", מה' 10, עמ' 395).

יחד עם זאת, לאור טענות ההגנה המועלות לכאורה, סבורני כי מוצדק ליתן לנתבעת להתגונן בפני התובענה. הטענות במישור החוזי, כאשר הן ערוכות באופן המפורט בבקשה זו, לרבות הכחשת החבות על פי החוזה, פרשנותו באופן שונה, והטענה כי התנהגות הצדדים מלמדת על פרשנות ראויה שהינה שונה מזאת עליה נשענת התובענה, הוכרה בפסיקה כטענה המבססת הגנה ואשר בגינה ראוי ליתן רשות להתגונן. מכל מקום, בהעדר גרסה עובדתית מטעם המשיבה לא ניתן לשלול, בשלב זה, טענות אלו.

במסגרת עיון בתיק, בחנתי את התצהיר שהוגש בתמיכה לבקשת הרשות להתגונן כך גם את הבקשה עצמה ושקלתי האם יש מקום לקיים דיון בבקשות לנוכח פסיקת בית המשפט העליון, ובעיקר פסקי דין שניתנו בשנים האחרונות בסוגית מתן רשות להתגונן (ע"א 3300/04 צול ניהול פרויקטים ואח' נ. בנק המזרחי ואח' וכן ע"א 10189/07 עזרא ששון נ. בנק מזרחי טפחות בע"מ).

בהינתן פסקי הדין האחרונים, אשר רק הרחיבו ובססו את ההלכה הנוהגת, כי לא תינתן רשות להתגונן "רק אם ברור על פניו ונעלה מספק כי אין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו (ע"א 6514/96 שצוטט בע"א 10189/07 הנ"ל), נדרשתי לתצהיר ולבקשה למתן רשות להתגונן.

לפיכך, ולאחר ששקלתי את הנסיבות הספציפיות של תיק זה ולאחר שחזרתי ועיינתי בטענות המבקשת בבקשתה לרשות להגן, אני מחליט מתוקף סמכותי כאמור בתקנה 205 (ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 ליתן למבקשת רשות להגן על יסוד הבקשה בלבד וזאת מאחר שאני סבור כי יש בידה הגנה "לכאורה" הראויה להישמע ומן הראוי לקבוע את התיק לבירור לגופו של עניין.

בנסיבות הספציפיות של תיק זה, אני סבור שיש בהחלטה זו אף לתרום לחיסכון בהוצאות מיותרות לצדדים ולבית המשפט כמו גם להביא לניהול יעיל ועניני יותר של המחלוקת שבין הצדדים.

התובענה תועבר לפסים של סדר דין רגיל, כתב הגנה יוגש בתוך 30 ימים מהיום.

ניתנה היום, ז' אדר תשע"ב, 01 מרץ 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: